אפוסטיל – מהו ומהם סוגי האפוסטיל הקיימים בארץ

כאשר מסמכים רשמיים מסוימים מונפקים במדינה מסוימת ואמורים להיות מוצגים במדינה אחרת, יש צורך באימות הפרטים המופיעים על גבי המסמכים, חובה לאמת את החתימה של עורך הדין הנוטריון שאימת את הכתוב וכמובן לאשר כי הפרטים והמידע המופיעים במסמך הם מקוריים, אותנטיים ונכונים.

עד שנת 1961 לשם אישור מסמכים שכאלה היה צורך לבצע תהליך ארוך, מורכב ומסורבל שהיה כולל אישור של נציג בית משפט ומשרד החוץ במדינת המקור ולאחר מכן אישור של הקונסוליה של המדינה שאליה אמור המסמך להגיע או להיות מוצג בה. על מנת לפשט את התהליך, לקצר אותו ולהפוך את התהליך לקל הרבה יותר הוחלט על מסמך המכונה אפוסטיל, והוא מסמך רשמי המייצג בעצם את כל האישורים הדרושים.

בשנת 1961 נחתמה בהאג אמנת האפוסטיל ועליה חתומות המדינות שבהן מסמך האפוסטיל תקף וניתן לעשות בו שימוש. כאשר למסמך רשמי מטעם מדינה מסוימת מצורף מסמך האפוסטיל – יש בכך כדי להוכיח ולאמת את נכונות הפרטים המופיעים במסמכים ובאותנטיות הפקת המסמך. מכאן משתמע שבמידה ולמסמך רשמי כלשהו מצורף האפוסטיל – הרי שאין עוררין על כך שהמסמך הונפק על ידי הרשויות של המדינה והוא מסמך רשמי ונכון.

כיצד מופנק אפוסטיל?

מסמך האפוסטיל החשוב מונפק בבתי המשפט על ידי פקידי בית המשפט, לאחר שאלה ראו כי למסמך מסוים קיים אימות נוטריוני על נכונות הפרטים ומקוריות החתימות שהוא נושא. לאחר שייראו את האישור ינפיקו פקידי בית המשפט את האפוסטיל ויימסרו אותו למבקש הבקשה. חשוב לדעת שהנפקת האפוסטיל מתבצעת מיד במעמד הבקשה כך שאין צורך להמתין או להתעכב, אלא אם הפונה מבקש יותר מ- 10 אפוסטילים בעת ובעונה אחת.

עם אפוסטיל בידו יכול הפונה להמשיך לשלבים הבאים של התהליך שבעיצומו הוא נמצא – בדרך כלל הגשת המסמכים הרשמיים והמקוריים למדינה מסוימת אשר בפני נציגיה הוא התבקש להציג את המסמך, התרגום או התעודה (תהא זו תעודת לידה, תעודת נישואין או תעודה המעידה על לימודים אקדמיים במדינת המקור).